יום 3 מתוך 5 - 13.09.2017

דלית שטרנברג | ליאת מוקדי | לנה חורי

מהלך היום:

היום החל בביקור במשרדים של Central Park Conservancy - ארגון הרשמי לשימור וניהול הפארק. הוקם בשנות ה-80 על ידי תושבי ניו יורק אשר היו מודאגים ממצבו הירוד של הפארק. משימתו העיקרית של הארגון היא שמירה ותחזוקה של הפארק ושמירת מעמדו כנכס וכסמל תרבותי-קהילתי, כפי שנועד להיות מלכתחילה.

עובדי הארגון תרמו מזמנם להדריך אותנו טרם הביקור בפארק, וערכו לנו הרצאה מעניינת על ההיסטוריה של הפארק, ותפקיד הארגון. בסיום ההרצאה פנינו לסיור בפארק, בו הודרכנו על ידי היסטוריונית הפארק  שרה קדר מילר ואדריכל הנוף סטיב בופ, שהסבירו לנו על ההיסטוריה של הפארק , ועל תהליכי השימור והפיתוח שחלים בו מבחינה עיצובית ופרקטית.

סנטרל פארק 

אדריכלים:
Fredrick Law Olmsted, Calvert Vaux

נפתח ב-1857 כפארק אורבני לטובת תושבי העיר ניו יורק. הוא תוכנן על ידי אולמסטד ו-ווקס לאחר שהצעתם זכתה בתחרות של העירייה.

כיום הפארק הינו אחד מסמליה העיקריים של העיר ניו-יורק, ומשמש מיליוני אנשים מדי שנה- תושבים ותיירים כאחד. 

מוזיאון המטרופוליטן.

תצפית מגג המוזיאון אל קו הנוף של העיר והסנטרל פארק. על הגג עצמו: מיצגי אמנות מתחלפים. 

רפלקציה:

סנטרל פארק - אי של שקט בתוך אי-שקט. דלית.

סנטרל פארק ממוקם כיום בלב-ליבה של מנהטן. מנהטן מאופיינת כעיר שנמצאת בתנופת בנייה חזקה, עם גורדי-שחקים נוצצים מזכוכית, רחובות רחבים ותנועת מכוניות. ניו יורק היא עיר ללא הפסקה, מנהטן לא ישנה. 

בתוך כל מירוץ הבנייה והחיים, הסנטרל פארק מתפקד כיחידה עצמאית, שונה לחלוטין מהעיר כולה - בנראות ובמהות כאחד.

הסנטרל פארק מעוצב בסגנון המאה ה-19, ודואגים לשמרו ככזה: מבני העץ המשוחזרים, הגשרים המתוחזקים, סירות המשוטים שאינן ממונעות. אפילו נראה כי יש נסיון "להסוות" פתרונות מודרניים כמו תאורה חשמלית ולהפוך אותה לתאורה שנדמית כאילו הייתה שם תמיד. כל אלו תורמים לתחושה שכשאתה בסנטרל פארק אתה בחופשה מהעידן המודרני, אתה במאה אחרת.

 תפישתו של סנטרל פארק כניגוד מוחלט לעיר שסביבו מתחזקת כאשר צופים עליו מגג מוזיאון המטרופוליטן. הנוף הנשקף מהתצפית חושף את צמרות העצים שמסוככות על הפארק, כאשר הן מוקפות, "מגודרות" על ידי כל מה שמנוגד לחומריות הטבעית והפשוטה של הפארק - בנייני ענק חדשניים ומוארים, פאר הטכנולוגיה האנושית. 

לדעתי, עצמת החוויה בסנטרל פארק טמונה דווקא בתחושת הניגוד, שנובעת ממיקומו בלב עיר תוססת. סנטרל פארק רגוע, מנסה להקנות חוויה של מרחב טבעי, והוא בעצם כל מה שניו-יורק לא מנסה להיות.כנראה הוא פשוט לא יכול היה להיות בשום מקום אחר מלבד בניו-יורק.

 סנטרל פארק - חזרה לפרופורציות. לנה

העיר ניו יורק, אחת הערים הגדולות בארצות-הברית, מאופיינת בגורדי שחקים גדולים וענקיים, שמעניקים תחושת התגמדות לאדם. חוויית האדם הקטן שתועה ברחובות העצומים נעלמת כשנכנסים לסנטרל פארק.

כשמסתכלים על פרופורציות הפארק הירוק ובוחנים את המרחב הבנוי שסביבו, תחושת האיום שנובעת מגובה הבניינים קטנה. 

כשהייתי בתוך הפארק, הרגשתי שאני לא בתוך העיר, אלא בנוף כפרי טיפוסי. הרגשתי שאני "שווה" לבניניים, בזכות התכנון הפתוח של המרחבים והמדשאות, שאיפשרו לי לראות למרחק רב. למרות זאת, היה לי נעים לראות שהקשר בין הבניינים לפארק נשמר, וש"טביעת האצבע" שלהם ניכרת לאורך רוב חוויית ההליכה בפארק. לדעתי, לא יכולתי לחוות את הקשר בין הבנייה האינטנסיבית למרחבים הפתוחים בפארק שאינו סנטרל פארק. 

"World class city needs a world class park". ליאת.

הציטוט הזה שעלה בהרצאה של אדריכל הנוף כריס נולן, יושב הראש של ה-central park conservancy הרשים אותי מאוד. המשפט הזה מאפיין בעיניי את רוחה של העיר ואת רבים מאתריה האייקוניים.

ניו יורק, העיר שהתפתחה במהירות שיא בזכות מיקום אסטרטגי במיוחד, כאילו נועדה מראש לעושר ולגדולה. היא מלאה בבניינים שנבנו בקנה מידה עצום, נעשה בה שימוש באדריכלות ובחומרים מהעולם האירופאי הקלאסי. כל אלו תורמים עד היום לתדמית של העיר, אבל להתפתחות המהירה ולעושר יש כמובן מחיר, אותו שילמו ומשלמים גם היום תושבי המעמד הנמוך.

דווקא מתוך הבנה זו תכנן אולמסטד את הסנטרל פארק למען האנשים, ללא הבדלי מעמדות, וזהו היבט שמורגש היטב אם לומדים על הפארק ועל התכנון האדריכלי והנופי שלו. ריבוי הכניסות, העדפת הולכי הרגל על פני כרכרות ועוד.

העובדה שתוכנן למען כלל תושבי העיר מוערכת בעיניי מאוד ועוד יותר מרגשת אותי העובדה שזו המציאות גם היום, יותר מ-150 שנים לאחר שנפתח. אבל כשהסתכלתי סביב, ומאוחר יותר המשכנו לטייל בסביבת הסנטרל פארק, לא יכולתי שלא לשים לב שסביבת הסנטרל פארק, או לפחות בחלקים שראיתי,  מאוכלסת בעיקר על ידי המעמד הגבוה יחסית של העיר.

אני לא חושבת שהפארק הוא הגורם היחיד לכך, אבל בטוח שיש לו חלק גדול בעניין. ואני חושבת שזה היבט מאוד מעניין בעבודה שלנו כאדריכלי נוף וכאדריכלים, ההשפעה שיש לעבודה שלנו על הסביבה בה היא נמצאת והאם תמיד היא תתאים לשאיפות שלנו כמתכננים.

סנטרל פארק לא רק מתוכנן היטב כפארק מבחינת חלוקת השטח, תכנון הצמחייה וכדומה, אלא גם מבחינת הקשר עירוני - סנטרל פארק הוא בדיוק מה שכל ניו-יורקר צריך